מחאת מעמד הביניים. על מה ולמה?

מספר מחשבות שהיו לי, אנסה לענות על הטיעונים כנגד המחאה (או איך שתרצו לקרוא לזה). כמובן שלא אוכל לענות לכל מה שמועלה בהקשר, אלא רק לבולטים שבטיעונים.

למה "מחאה"? מה הכוונה?

לדעתי המילה "מחאה" דבקה במאבק הזה משום שהוא אינו בא בצורת "בעיה X, לה אנו דורשים את פתרון Y" אלא בפורמט שבו מתריעים על קיומה של בעיה – רבים טוענים שהיא כלל לא קיימת.  אבל פתרונות, רק מציעים ולא ממש דורשים. תפקידה של הממשלה הוא לטפל בבעיות הדחופות בעיני העם, גם אם הממשלה בטוחה שיש דברים יותר חשובים לטפל בהם היא חייבת לשרת את העם גם לפי סדר העדיפויות שלו.

מעמד הביניים קורס?

תראו, לדעתי מעמד הביניים עצמו לא קורס, אלא סוחב. המעמד הנמוך קורס כבר זמן מה, ומעמד הביניים רואה איך תוך כמה שנים הוא מחליק גם הוא למטה למקום ההוא שממנו קשה לטפס חזרה.

מעמד הביניים לא קורס, אבל הוא מתריע שהוא במסלול קריסה.

אין בעיה של כסף בישראל, יש בעיה שאנשים לא יודעים לנהל את כספם.

יכול מאוד להיות. אנשים בישראל חיים מעבר ליכולתם בחלק מהמקרים. השאלה האמיתית היא האיזה רמת חיים אמור מעמד הביניים לדבוק – לחיות בחיסכון מתמיד כמו סבינו וסבותינו ובאופן חלקי גם הורינו או לשקוע בתרבות הצריכה כמו מקבילינו בעולם המערבי.

לדעתי התשובה נמצאת איפה שהוא באמצע, לדוגמה אתן את המשפחה שראיתי בכלכליסט אתמול (משפחת אדם): משפחה עם שני ילדים שגומרת כל חודש במינוס למרות ששני ההורים עובדים בעבודה "טובות" ולא יוצאים למסעות קניות ובזבוזים. הדוגמאות שאליהן אתייחס דווקא הופיעו בטוקבקים:

תחסכו, למה אתם מבזבזים 350 שקלים בחודש לחדר כושר? – האם מעמד הביניים אמור לחיות ללא חדר כושר? האם זה מה שמסמל את ה'בזבוז'? חדר-כושר הוא סימן לנסיון לשמור על בריאות תקינה, דבר שלאור העדויות ממערכת הבריאות הציבורית בישראל יחסוך לנו כספים רבים כשנתבגר.

למה אתם מחזיקים שני כלי רכב? – מעמד ביניים קלאסי מחזיק רכב אחד או שניים בהתאם לצרכים. בישראל מערכת התחבורה הציבורית היא כזו, שאם אתה לא נוסע בדיוק לאן שהקווים נוסעים ובדיוק מאיפה שהם עוברים – עדיף שתחזיק רכב. במקרה זה הם מחזיקים מכונית ואופנוע, מה שמייקר את הביטוח יחסית לשתי מכוניות אבל מוזיל את הדלק.

זאת עוד לפני שציינו את העובדה שמערכת התחבורה הציבורית מגיעה לשיא שלילי של תיפקוד אחרי השעה שבע בערב ולא קיימת בשבת.

תעברו רחוק יותר מהמרכז כדי לחסוך בשכר הדירה – בחשבון פשוט זה לא יוביל לחיסכון, הדלק והזמן שיוסיף המרחק להוצאות החודשיות מתקזז עם עלויות שכה"ד

בשורה התחתונה לדעתי, הטיעון שיש כסף ואנשים מבזבזים אותו לא מחזיק מים מהסיבות הבאות:

הממשלה רוצה שנצרוך הרבה ולכן מעודדת אותנו שלא לחסוך באמצעות ריביות נמוכות.

ההוצאות, רבותיי, פשוט כל כך הרבה יקרות מכל מקום אחר בעולם. אנחנו משלמים יותר עבור כל דבר שאנחנו צורכים, אם זה בעקבות מיסים ואם זה בעקבות קרטליזציה של תחומים במשק (חלב, תקשורת)

החינוך לילדינו עולה ביוקר, הרבה יותר מכל מקום אחר. הסכומים שמציינים האדמים הם לא גבוהים יחסית לישראל וגבוהים מאוד יחסית לעולם.

מחירי הדיור נגזרים מהיצע וביקוש, המצב שההיצע נמוך כבר קיים זמן רב והעליה היא הגיונית.

אין ספק שמחירי הדיור הם תוצאה של היצע וביקוש, אבל התייחסות למערכת הכלכלית ולשוק הנדל"ן כאל משוואה מתמטית הוא לא פחות מבורות.

כל שוק מכיל אלמנטים פסיכולוגיים שלדעתי בחלק מהמקרים משפיעים יותר מאלו הפיסקליים. בישראל שוק הנדל"ן היה ההשקעה הטובה ביותר במשך שנים, ואנשים נהרו אליו כמו עדר. דירות נחטפו מהשור ע"י משקיעים (20-40 אחוז מהדירות בשנה נמכרו למשקיעים) שציפו לתשואות גבוהות בהרבה מהממוצע בשוק הנדל"ן.

קנית דירה "להשקעה" נחשבת מבחינה פסיכולוגית כמקום טוב לשים בו את הכסף, גם נגזור רווח נאה וגם לא נסכן את כספנו בהשקעה בעסקים או בבורסה.

קנית דירה מקנה ביטחון, השכירות מגיעה באופן קבוע כל חודש, כמעט לחלוטין ללא מיסים וגם נשאר בידינו הנכס (אחרי ששכה"ד ישלם את המשכנתא).

מסיבות אלו, שהן בעיקרן לא בדיוק מתמטיות – אנשים מטים את שוק הנדל"ן לכיוון הרכישה ואז העליה בשכ"ד נגזרת מהשתואות שהם מצפים לקבל.

אם שוק הדיור, קניה והשכרה, עולה מסיבות פסיכולוגיות ולא רק "ביקוש והיצע" אפשר גם להוריד אותו חזרה לכדור הארץ באותם אמצעים.

לכו לגור בפריפריה

טיעון שקל להפריך. מי שמשתמש בו פשוט לא בדק את מחירי הדירות בפריפריה. היחד בין המשכורת הממוצעת לבין מחירי הדירות נשמר בכל רחבי ארצנו היפה, והוא פשוט גבוה מדי.

דירה באשקלון יקרה למי שרוצה לרכוש אותה בדיוק כמו דירה בהרצליה למי שעובד שם.

מי מממן את המחאה? ארגוני שמאל קיצוני, אנטי-ישראלים?

טוב, זו טענה מעניינת שהועלתה מיומה הראשון של מחאת הדיור (או מחאת מעמד הביניים או המחירים, וואטאבר) והועלתה ביתר שאת על ידי ד"ר מהרן פרהדיאן  (שהגדיל והשווה מושגים מקומיים לאלו מהמהפיכה האיראנית כגון מערביזציה-קפיטליזם)

בשורה הראשונה נראה שישנה מעורבות של גופים מהשמאל על כל גווניו, ממרצ הציוניים ועד הקרן החדשה המאוד לא ציוניים.

על פניו אפשר להבין שהגופים מנסים לגרור את דעת הקהל לכיוונם, לקשר בין המצב הכלכלי לכיבוש בשטחים, ליחסי דתיים חילוניים, לקפיטליזם ולמה לא (חלק בצדק וחלק קצת פחות). מצד שני אפשר לציין שנראה שמחנה השמאל נרתם להצנעת הקשרים הללו ונסיון להפריד בין המאבקים. אפילו יוסי גורביץ בימים כתיקונם כותב בעיקר על הכיבוש ונגדו, יוצא כנגד הקישור בין הנושאים ברמה המיידית.

בנוסף, בישראל ישנה חלוקה ברורה של קבלת מימון מגופים חיצוניים על מנת להחזיק את המאבקים הפנימיים לפי חלוקה ברורה: האירגונים הנוצריים בארה"ב מממנים מטרות ימניות-דתיות (גלן בק בא עד לכאן בכדי ל"החזיר את הכבוד") ויהודים אמריקאים בעלי אינטונציה ימנית משלמים על גופי תקשורת שלמים למען הימין-מרכז (שלדון אדלסון קנה לבנימין נתניהו עיתון שלם בתפוצה אדירה בכדי להיות שופר שלו). האם העובדה שארגוני שמאל עולמיים וישראלים תומכים במחאה חברתית בעלת גוונים סוציאליסטיים אמורה להפתיע אותנו? האם היא שוברת את כללי המשחק?

טוב יעשו ארגוני ימין אם ילמדו ממועצת יש"ע שקשרה את שמה לנושא מתוך הבנה כי הפופוליזם הכלכלי מדבר כרגע לפלח רחב בעם, ושמי שיממן יותר שלטים ויתקע את שמו גם יקצור פירות בבחירות הקרובות ולא יוכתם כמי ש"טען שאין בעיה והמפגינים מפונקים".

בנוסף, הטיעון המרכזי של המתנגדים למחאה מסיבה זו הוא שמטרת המחאה להפיל את הממשלה ולכן היא בעצם כלי שנועד להוביל חילופי שלטון ולא שינוי מדיניות. פה יכולה להיות יותר מתשובה אחת, אני אישית תומך בהשארות הממשלה ושינוי המדיניות ולפי הסקרים כך גם רבים מהמוחים – אבל יש כאלו שחושבים שרק החלפת הממשלה תוביל לשינוי המיוחל.

המוחים מפונקים, המסעדות בתל אביב מלאות ועדיין אין כסף לדיור?

פה גם יש אלמנט פסיכולוגי לדעתי, אם השכר הממוצע הוא 8700 שקלים (והחציוני, שהרבה יותר קרוב למציאות הוא 5700 שקלים) ודירה ממוצעם עולה מליון ומאה אלף שקלים, ובנק ישראל דורש שלוקח משכנתא יביא 40 אחוז הון עצמי – כל זה מסתכם בכך שאין סיכוי למשפחה הממוצעת לחסוך את חמש מאות אלף השקלים לערך שידרשו לה על מנת לרכוש דירה. דבר זה מוביל לעליה בצריכה וירידה בנכונות לחסוך, ובהתאם אנשים מוציאים יותר.

בנוסף, אל לנו לשכוח את כל המתעשרים משוק הנדל"ן, אם השכירות יקרה והקניה יקרה אנשים גם מרוויחים מזה ויש להם הכנסה פנויה להוציא.

השורה התחתונה

לשיטתי, מעמד הביניים בתור הנושא העיקרי בנטל המיסים ומימון מדיוניות הממשלה בכל התחומים, נופל קורבן לעושק בידי מורשה.

המשפחות העשירות בישראל מעסיקות אלפים בשכר נמוך מצד אחד ומן הצד השני מוכרות לו שירותי ומוצרים במחירים גבוהים מהמקובל.המעמד הנמוך נשאר תקוע במצבו בשל קיצוץ בתקציבי הרווחה והפרטת השירותים הניתנים לו תוך כוונה לצמצם את היקפם.

הממשלה נותנת ידה לפרדוקס מוזר: אנחנו משלמים מיסים גבוהים, כמעט על כל אספקט בחיינו נגבית אגרה – כמו במדינה סוציאליסטית, אבל הממשלה נוקטת בקו קפיטליסטי של הפרטת שירותים וחברות ממשלתיות* וצמצום התמורה שאנחנו מקבלים בעבור מיסינו.

* הפרטה של חברות ממשלתיות בישראל מתרחשת בצורת הקורפורטיזציה ולא הפרטה מלאה, הן לא נמכרות לאנשים פרטיים אלא הפקידים מוחלפים במנהלים מקצועיים שמאותו רגע חייבים להראות שורה תחתונה חיובית – משמע רווח. חברה ממשלתית שמספקת שירות לאזרח לא יכולה לעבוד בשביל רווח, רק בהפסד היא יכולה לספק את השירותים ברמה הנדרשת.

לדעתי,  המחאה מוצדקת. מעמד הביניים צריך לחיות ברווחה כלכלית – חינוך בזול לילדים גם מתחת לכיתה א, מחירים תחרותיים בשוק המזון הרכב והתקשורת, ובראש ובראשונה קורת גג במחיר סביר והגיוני.

גילוי נאות: הכותב הוא ממעמד הביניים, ועבר דירה לאחר שבעלת הבית החליטה להעלות את שכר הדירה ב25 אחוז לשנה.